בפרק הקודם דיברתי על ההבנות התובנות שלי מהמושג "אבטחה". רק כשהגשתי מועמדות לתפקיד הבנתי עד כמה נרחב ומסועף התחום הזה וכמה תנאים נדרשים כדי שאוכל בכלל להיות מועמד ראוי. ההחמרות בתקנים התפתחו יחד עם הצורך באבטחה מקצועית ואפקטיבית, שלא תיפול ביכולות שלה מקצין בכיר במשטרה, שלא לדבר על מתן רשיון לאחזקת נשק ושימוש בו במקרה הצורך, פריבילגיה שלא כל אחד יכול לקבל אותה.
אז מה אומרים התקנים ואיך בסוף התקבלתי לעבודה?
עמידה בחוקים ובתקנים של מאבטחים מקצועיים
חוק הסמכויות לשמירה על בטחון הציבור אשר נחקק בשנת 2005, קבע כי רק קצין מוסמך יכול לאשר מועמד לתפקיד מאבטח. בין היתר מצוינים התנאים הבאים:
- המועמד הוא תושב ישראלי השוהה דרך קבע בארץ.
- המועמד כשיר גופנית והציג אישורים רפואיים כנדרש
- המועמד עומד בסיווגים בטחוניים
- הוא כשיר לשאת נשק
- אין לו כל עבר פלילי
- שירת בצבא
- קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות, בהתאם לתחום האבטחה בו יעסוק ואופי התפקיד.
אם חשבתם שבזה הסתכם העניין, טעיתם. גם לאחר שעמדתי בכל התנאים הנדרשים רק כדי להגיש את מועמדותי, נדרשתי לצאת לסדרה של הדרכות, קורסים והכשרות. לא רק שעברתי הדרכה והכשרה במטווחים ושימוש בנשק חם, הגנה עצמית והכשרה גופנית הכוללת מבחני כושר וקרב מגע, אלא גם קורסים תיאורטיים בהם למדתי על אבטחה מונעת, סדנא למניעת אלימות, תקשורת בין אישית, היבטים משפטיים באבטחה, חוק הסמכויות, כללי התנהגות בעבודה ועוד הכשרות מגוונות ורבות.
רק לאחר ההכשרה, המבחנים ועמידה בהם, קיבלתי, סוף-סוף, תעודת מאבטח המכילה תמונה מזהה שלי ופירוט הסמכויות שלי, למשל זכותי לשאת נשק, לערוך חיפוש, להשתמש בכוח בעת הצורך, לבצע עיכוב ועוד. כל הסמכויות האלו היו בעבר נתונות רק לאנשי בטחון ציבוריים ולא עובדי חברות פרטיות.
עיסוק באבטחה = אחריות, אחריות, אחריות
לפי חוק הרישוי לעסקים משנת 1968 נדרש כל בית עסק לקבל אישור ממשטרת ישראל כי המקום עומד בתקנים של שמירה על שלום הציבור. בתי העסק האלו שמחויבים על פי חוק לאבטח את המקום הם מועדונים, בתי מלון, קניונים, חנויות בגודל של מעל 500 מטרים, סניפי בנק, תחנות מרכזיות, גני אירועים ואולמות וכל בית עסק שיש בו קהל רב. ובאמת, עברתי כמה תחומי אבטחה בענפים שנים, עד שהגעתי להיות מאבטח במועדונים ולעתים גם אבטחת קבוצות ומשלחות לחו"ל.
אני יוצא מדי פעם לקורסי רענון מטעם חברת האבטחה בה אני עובד, כאשר בתום כל קורס אני מקבל אישורים, תעודות והסמכות שונות, בהתאם לסוג והיקף ההדרכה שעברתי. ההסמכות האלו הם בשל התקנות והנהלים של חברת האבטחה ובשל נהלים חדשים שמדי פעם קובעת משטרת ישראל.
אבטחת מועדונים דורשת ממני לעבוד בשעות בלתי שגרתיות, כולל, ובעיקר, בסופי שבוע. כלי העזר שלי הם נשק, מגנומטר ומכשיר קשר. אני בודק אם המבקרים במועדון נושאים כל סוג של נשק או כל אמצעי שכלול לסכן את ציבור המבלים במועדון. אני מוודא שהסדר נשמר על כנו במועדון, במיוחד בקרב קהל ששותה ומשתכר, ואשר בשבריר שנייה יכול לגרום לקטטה או גרוע מכך. בסמכותי לא לאפשר כניסה של אורח שמעורר בי חשד, כולל קטינים שמבקשים להכנס למקום ולרכוש אלכוהול. כמו כן אני מוודא שלא יהיו התקהלויות גדולות בכניסה למועדון.
כשאני מגיע לעבודה אני חייב להגיע מוכן – פיסית ומנטלית. אני לוקח בחשבון כל תרחיש וכל תקרית שעלולה להתרחש במהלך עבודתי. עלי לפעול בחוכמה, בסבלנות ועם הפעלה נכונה של שיקול דעתי. רק עם התכונות האלו, אצליח לשמור על בילוי תקין במועדון ולמנוע תרחישים של אלימות, של פציעות ואפילו גרוע מכך. מצבים רבים בעבודתי יכולים להיפתר לחלוטין באמצעות הפעלת שיקול דעת ופתרון שקט ולא באופן טראגי.
