הפגנה היא אמצעי המתאפשר לכל חברה דמוקרטית ובאשר באמצעותה מושמעות דעות, רשמים והתנגדות להליך כזה או אחר, במישורים פוליטיים וחברתיים. הפגנה יכולה להתקיים כאירוע חוקי שנערך בתיאום עם משטרת ישראל ובאישורה, תוך שמירה על הכללים שמכתיבה המשטרה למפגינים. אולם, מה קורה כשההפגנה יוצאת מכלל שליטה או נערכת בספונטניות וללא אישור המשטרה? במקרים כאלו נערך פיזור הפגנות, תוך שימוש באמצעים מגוונים. אך זה בדיוק מתבצע?
משמיעים קול
אחת ההפגנות המדוברות ביותר בישראל היא הפגנת המליון שנערכה בהמשך למחאה החברתית לפני כשלוש שנים. המונים יצאו לרחובות ודרשו צדק חברתי, הורדת מחירים ושיפור תנאי המחייה בישראל. זו היתה אחת ההפגנות הגדולות, המתוקשרות 
אז איפה הבעיה? הבעיה מתחילה למעשה כאשר הפגנה יוצאת מכלל שליטה, המפגינים לא עומדים בתנאים שהציבה בפניהם המשטרה, למשל, לא לחצות מחסום או גדר, לא להתקרב יותר מדי לאישיות כזו או אחרת וכמובן, אם אינה שומרת על הסדר. כמו כן, אם מדובר בהפגנה ספונטנית וללא אישור המשטרה, עליה להתפזר לאלתר.
כל האמצעים לפיזור הפגנות
פיזור הפגנות מתבצע על ידי המשטרה ועל ידי מאבטחים שלחברות אבטחה. מאבטחים אלו פועלים לפי הנחיות המשטרה והם מוסמכים ומיומנים בפיזור הפגנות. ישנם כמה אמצעים בולטים לפיזור הפגנות ואשר מאבטחים של חברות אבטחה עברו הדרכה ואימונים כדי להכיר את כולם חשוב לציין כי פיזור הפגנות נעשה תחילה באמצעות פנייה למפגינים ובקשה מהם להתפנות. רק כשהרוחות מתלהמות ויש סכנה ממשית לפגיעה, הן של משתתפי ההפגנה והן של הגורם נגדו הם מפגינים, רק אז נעשה שימוש בכוח מתון. האמצעים השכיחים לפיזור הפגנות הם סוסים, אלות, גז מדמיע, כדורי גומי וסילוני מים:
- פרשים רכבים על סוסים – היתרון ברכיבה על סוסים הוא הגובה. שוטר הרכוב על סוס משיג לעצמו יתרון יחסי ואף שולט במתרחש ביתר קלות מאחר ושדה הראייה שלו רחב ופנוי יותר. באמצעות פרש הרכוב על ידי סוסים, נשמר גורם ההרתעה, מושלט הסדר וההפגנה מתפזרת.
- מגנים ואלות- הפגנה בה התלהטו הרוחות יכולה להפוך במהרה להפגנה אלימה. פירוש הדבר הוא כי המפגינים משתמשים בעזרים שונים כדי להביע את מחאתם, למשל ידוי אבנים. שוטרים או מאבטחים של חברת אבטחה שהוזעקו כדי לתת תגבור למשטרה, משתמשים במגנים כדי לשמור על עצמם מפני ידוי האבנים. כאמצעי לפיזור הפגנה אוחזים המאבטחים והשוטרים אלות שמטרתן לשמש אמצעי הגנה, להדיפת המפגינים ולעתים נעשה בהן גם שימוש פיסי, על אף המגמה שלא לעשות כך.
- כדורי גומי- כשהרוחות מתלהטות מאד וגילויים האלימות הולכים והופכים למסוכנים ועוצמתיים יותר, אין מנוס משימוש בכוח. כדורי גומי משמשים כגורם הרתעה מהותי ומסייעים בפיזור המפגינים. המאבטחים, כמו השוטרים מצוידים בכדורי גומי שבעת הצורך פשוט נורים אל עבר המפגינים. פגיעת כדור גומי לא הורגת חלילה, אולם היא עשויה להכאיב מאד. ההנחיות הן ירייה שלהם לכיוון הרגליים, כדי לעכב את המפגין המתלהם והמשתולל ולהרגיע אותו.
- גז מדמיע- שימוש בגז מדמיע נעשה במקרים קיצוניים במיוחד, מאחר והוא אמנם לא הורג ולא מסוכן אולם יכול לגרום לנזקים ולטשטוש בראייה, במיוחד אם נעשה שימוש בכמויות גדולות שלו או ממרחק קצר. חשוב להדגיש כי כל האמצעים של פיזור הפגנות, בהם נעשה שימוש, אינם מכוונים לפגוע אלא לעכב את פעילות המפגינים ולהרגיע אותם. שימוש בגז מדמיע או בפצצות סרחון, מקשה על המשך התנהלת ההפגנה וגורם לפיזור המפגינים מהמקום. שימוש בגז מדמיע לא מומלץ להיעשות בתוך שכונות מגורים צפופות
- סילון מים- שימוש בסילון מים עוצמתי אינו נעים, מרטיב את המפגינים, ובימים קרים אף מקפיא אותם. זהו אמצעי בטוח מבחינת פציעות אולם יעיל מאד בפיזור ההפגנה.
שומרים על שלום המפגינים
פיזור הפגנות כאמור מותר כאשר הפגנה מתקיימת ללא רשיון , או שי רשיון אולם לא נשמרים התנאים לקבלתו. למעשה, לפי חוק העונשין, סעיף 151, התקהלות של אפילו שלושה אנשים בלבד שיש בה חשד סביר כי יפרו את השקט ויגרמו לאחרים להצטרף אליהם, היא בגדר התקהלות אסורה.
פיזור הפגנות צריך להתבצע בשלבים ובאופן הדרגתי ומידתי. אסור למשטרה או למאבטחים לעשות שימוש אלים שלא לצורך, או שימוש מופרז בכוח ועליהם לפעול רק באמצעות הדרכים ההכרחיות להם, כדי להשיב את הסדר על כנו ולפזר את ההפגנה. השימוש באמצעים שבידי המאבטחים והמשטרה ייעשה ראשית באמצעים שמידת הפגיעה שלכם פחותה ורק כשמסתמנת סכנה מוחשית, יש להפעיל אמצעים נוספים.
