רק בעת האחרונה הזדעזענו כולנו מהיעלמותו מהרדאר של מטוס חברת התעופה המלזית, ומהתרסקותו של מטוס נוסף של אותה חברה. רק לפני 13 שנה, בספטמבר 2011, חוותה ארה"ב, ויחד איתה העולם כולו, את הטרור התעופתי הגדול ביותר מאז ומעולם, בו נהרגו, רק בניו יורק, יותר מ-3,000 בני אדם בהתרסקותם של שני מטוסים חטופים על מגדלי התאומים במנהטן והותיקים שבינינו עוד זוכרים את הפיגוע בנמל התעופה בלוד בשנת 1972 ואת עשרות הניסיונות, בחלקם הגדול המוצלחים, לחטוף מטוסים, לפגוע בנוסעים ובאנשי צוות ולפעול לשחרור מחבלים ואנשי ארגוני טרור, ואי אפשר לשכוח גם את המבצע לשחרור מטוס הסבנה הבלגי בלוד בשנת 1972 וכן הלאה וכן הלאה, מה שרק ממחיש ומדגיש עד כמה קריטי נושא האבטחה האווירית ואבטחת שדות התעופה, כמו אז – גם בימינו אנו.
המבקשים לפגע ולהזיק ברמה הלאומית, והבינלאומית, מבינים כי פגיעה בשדה תעופה או במטוס הנמצא במעופו, היא פגיעה בבטן הרכה של הציבור ולכן מקדישים מאמצים רבים להוציא לפועל ניסיונות, כאלו ואחרים, להסתנן לטרמינלים, למטוסים ולטיסות ולבצע פיגועי ראווה או מיקוח ואנשי אבטחה בשדות התעופה חייבים להימצא, תמיד, צעד אחד לפניהם, לזהות איומים ולנטרל אותם כבר בשלב מוקדם, עוד לפני שהם הופכים לפומביים וגלויים לעין.
מעגלי האבטחה בשדות התעופה
אבטחה בשדות התעופה, בכל שדה תעופה מודרני לפחות, מתחילה הרבה לפני הגעת הציבור לאולמות הנוסעים ולדיוטי פרי, היא מתחילה בהערכות מודיעין ובשיתופי פעולה בין מדינתיים הנוגעים לאיומים ולכוונות לבצע פיגוע, ממשיכה בהצבת מערכי הגנה אווירית וקרקעית בסביבות שדה התעופה ומגיעה, כמובן, גם לעמדות בידוק הרכבים בכניסה למתחם השדה, שם השאלות שנשאלות מיועדות לא רק לבחון מהיכן הגענו או האם אספנו או הורדנו מישהו בדרך אלא גם, ובעיקר, לאפשר למערכת טכנולוגית מתקדמת לבחון את לוחית הרישוי שלנו ולהעביר אל מערך הבידוק מידע פלילי וביטחוני לגבינו ולגבי הרכב שלנו. בנוסף לכך, ישנם מעגלים חיצוניים נוספים של רכבי אבטחה בשדות התעופה, סיורים ופטרולים חיצוניים, גדר רגישה למגע ומערכת מצלמות הרואות כמעט כל פינה ברחבי שדה התעופה. גם מעגלי האבטחה הפנימיים הם מגוונים ורבים, וכוללים, מלבד מאבטחים חמושים בעמדות בידוק וסריקה שונות, גם מאבטחים סמויים ולא חמושים, מערכות טכנולוגיות היודעות לזהות תווי פנים וחומרי נפץ ועוד, ולא על כולם אפשר, ומותר, להרחיב. אפשר לומר כי ממשלות ומדינות רבות, ובתוכן גם ישראל, רואות בשדה התעופה שלהן סממן ריבוני לאומי ולכן הן מקדישות מאמצים רבים למנוע פגיעה בו ולשמור עליו כאילו היה בניין הפרלמנט, ארמון המלוכה או כל מוסד ממלכתי חשוב דומה.
למה מאבטחים ישראלים מומלצים באבטחת שדות תעופה?
קודם כל, למה לא? וברצינות, מי כמו יוצא יחידה קרבית בצה"ל, לוחם או קצין מודיעין, יודעים ומבינים את המשמעות של מניעת פגיעה בשדות תעופה? ההיסטוריה הישראלית, לצערנו, רצופה מאבקים הנוגעים גם לתחום זה של טרור אווירי ותעופתי ולכן ההכשרה של מאבטחים ישראלים לגבי אבטחה בשדות תעופה היא ההכשרה המקצועית, האיכותית והמתקדמת ביותר בתחום זה בעולם כולו. היכולות הישראליות הוכחו, פעם אחר פעם, גם במניעת מצבי אמת, גם בסיכול וגם בעצירת ההחמרה של מצבים אלו בעזרת תושייה, יצירתיות, יכולת מקצועית וחתירה למגע בכל מצב.
